المرحوم يزيد مفيد عبدالله
كان يرسم البسمة على وجوه الجميع وكان محبوباً من الجميع في قريته
في أحد بيوت القرية الوادعة التي تحتضنها جبال الجليل الخضراء, بين مزارع التبغ وكروم العنب, والشوارع الضيّقة المرصوفة بالحجارة التي تشهد على قدم تاريخ القرية, تعالت أصوات الزغاريد معلنة ولادة طفل للأبوين مفيد ونهاد عبدالله, هذا الطفل الذي سيحمل اسم أبيه وعائلته من بعده .
كبر يزيد وأنهى دراسته الابتدائية والثانوية في مدارس القرية بامتياز, وبعد شهرين من إنهاء الدراسة تجنّد في صفوف الوحدة الدرزية. بعد فترة التدريبات إنضم الى صفوف الكتيبة ٢٩٩ كمحارب, حيث قام بواجبه على أحسن وجه, تحثّه الرغبة الصادقة في التقدم في صفوف الجيش, ولكن يخطط الانسان برامجه لا يعمل للقدر حسابا, فيقع المحتوم وتأتي الساعة لتعود الروح الى باريها منتقلة الى طفل جديد متابعة مسيرة القدر في هذا الكون الزائل .
أبصر يزيد النور في الخامس عشر شهر كانون ثاني ١٩٧٣ في قرية كسرى, وودّع هذه الدنيا في الخامس من شهر آب ١٩٩٣ تاركا وراءه أرملة مخلصة ووالدين ثاكلين .
| סמל עבדאללה, יזיד |
מרכז הגליל", במגמה העיונית, כשבידיו תעודת בגרות. מילדותו היה חבר בתנועת "הצופים" ונטל חלק בכל הפעילויות, הטיולים והמחנות, עד לסיום לימודיו היסודיים. אחר-כך הצטרף לתנועת "הנוער העובד והלומד". בשעות הפנאי יזם פעילות חברתית וספורטיבית. היתה לו נטייה לכתיבת שירים והוא הרבה לאסוף ספרי שירה וספרי מתח. יזיד התחנך בחברה מסורתית, בבית חם. הוא היווה ציר ומוקד בין חבריו וידידיו בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. סביבו התאגדו כולם, יחדיו בילו, יחדיו השקיעו בלימודים ובעבודה, בכבוד הדדי ובעזרה הדדית. בין חבריו זכה לכבוד בשל שיקול הדעת שגילה תמיד. הם נועצו בו בבעיותיהם וזכו לאוזן קשבת ולעצה נבונה. סיפר מחנכו בכיתה י"ב, מר שווי גמאל: "יזיד התחיל את לימודיו בבית-הספר התיכון כילד שקט וחכם, עם הרבה מוטיבציה ואהבה לכיתה, לחבריו ולבית- הספר. בכיתה י"ב הפך לגבר רציני , נערץ על ידי חבריו, מוריו וכל מי שבא אתו במגע בחיי היומיום. נזכור את יזיד כבחור חזק, יפה ורציני. מעשיו וחיוכו ילוו אותנו כל חיינו". והוסיף מנהל בית-הספר, מר גמאל פלאח: "יזיד עבדאללה היה ממושמע, מנומס, נעים הליכות, מקובל על מוריו ועל עמיתיו התלמידים. הוא גדל במשפחה מסורתית אשר תמכה בו לכל אורך הדרך. דמותו ניצבת תמיד לנגד עינינו כאדם הראוי לכל הערכה וכבוד". כשסיים את לימודיו בחר יזיד במסלול הגיוס לצבא וחשב על קריירה צבאית. הוא גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1991, יחד עם בני כיתתו והוצב לחיל הרגלים, ליחידת המיעוטים. לאחר שעבר טירונות קרבית ולאחר שהשתלם בקורס מ"כים, הוצב כלוחם ביחידה. יזיד היה מיועד לקורס סמלים ועבר מבדקי קצונה. חבריו ומפקדיו מתארים אותו כחייל ותיק ואחראי, חזק וממושמע. בשנת 1992 חלה תפנית בחייו, כאשר נשא לאשה את אסיה, בת-דודו. לרוע המזל, בנם הראשון נולד בטרם זמנו ולא זכה לראות את אור העולם, ואולם הם קיוו שיצליחו לבנות את משפחתם והחלו לבנות את ביתם החדש.
ביום 4.8.1993, באיזור ג'בליה, נפל יזיד בעת שירותו. הובא למנוחת עולמים בכפרו, כסרא. בן עשרים היה בנופלו. הותיר אחריו אשה, הורים, שישה אחים - עלי, האדי, סלמאן, מוזיד, וקיד, ווקאד וחמש אחיות - הודא, נאהדה, אשתיאק, רינה ועולא. במכתב התנחומים למשפחה כתב מפקד היחידה: "יזיד השתתף באימונים ובתעסוקות מבצעיות קשות ומגוונות. מפקדיו מעידים על משמעת ללא סייגים, מוטיבציה גבוהה ויכולת מרשימה כחייל וכאדם לכל אורך הדרך".
