בכסרא סמיע מדגישים את שיתוף הפעולה שהוביל להצלחה שמיקמה את היישוב הדרוזי הקטן במקום העשירי בדירוג הארצי. בכאבול משקיעים בחינוך על פני תחומים אחרים וברהט נאבקים בצפיפות בכיתות ובתנאים הכלכליים. שלושה סיפורים על יישובי מיעוטים שהצליחו.
בכסרא-סמיע, יישוב דרוזי קטן שמונה פחות מעשרת אלפים תושבים, יש שלושה בתי ספר יסודיים וחטיבת ביניים. במבחני המיצ"ב הקודמים דורג היישוב במקום ה-35. "התוצאה מכובדת מאוד", אומר ראש המועצה נביה אסעד. "היא משקפת את המאמץ שאנחנו משקיעים בחינוך - הן מצד המועצה המקומית והן מצד בתי הספר היסודי וחטיבת הביניים. שיתוף הפעולה בין כולם הוביל להצלחה".
לדברי המנהלת, הם אינם נחים על זרי הדפנה בעקבות התוצאות. "עבורנו זו מדרגה שממנה אנחנו רוצים להתקדם עוד יותר ולשפר את המצב", היא מסבירה. "זה בא ממקום של עבודה מאומצת לשיפור ההישגים, ללמידה משמעותית והטמעתה. זה ממקום של פיתוח מקצועי של המורים ועבודה על השתלמויות, כולל כל המערך, החינוך הערכי והמעורבות החברתית".
עבדאללה מספרת כי ביישוב מאמינים בתלמידים ובהשקעה, ומבחני המיצ"ב הם מעין חותמת לכך. "יש אצל ההורים והתלמידים תחושה של שביעות רצון, והיא קיימת גם אצל הרשות המקומית ומחלקת החינוך שמובילה את החינוך ביישוב", היא משתפת. "העלייה בדירוג נתנה תחושה חיובית להשכלה וללימודים, תחושת 'כן אני יכול'. אין כמו להצליח ולהרגיש שאנחנו הצלחנו, אבל הדרך עוד לפנינו".